יאיר כחל - מיצוב תקשורתי ולובינג בע"מ נ' נח

החלטה

בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף של התביעה העיקרית לאור טענת חוסר סמכות עניינית שהעלתה הנתבעת מן הטעם שנדרשת הכרעה בשאלת קיומם של יחסי עובד – מעביד- לטענתה . עניין המצוי בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.

בין המבקשת למשיבה נחתם הסכם ייעוץ ושירותים, אשר הסדיר את מערכת היחסים בין הצדדים ואת תנאי ההתקשרות. להלן – "ההסכם".

התביעה שבפניי הוגשה על ידי המשיבה בהליך של סדר דין מקוצר, בעילה של הפרת ההסכם, שכן לטענת המשיבה לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים המשיכה המבקשת לעבוד עם אחד מלקוחות המשיבה. זאת בניגוד לסעיף אי התחרות שנחתם בהסכם בין הצדדים .משכך, עותרת היא לקבלת הפיצוי הקבוע בהסכם.

המבקשת הגישה בקשה לסילוק על הסף יחד עם בקשת רשות להתגונן.

לטענת המבקשת בבקשתה לסילוק על הסף, התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד. משכך, אין ההכרעה בתובענה בסמכותו של בית משפט זה, אלא בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.

בתגובת המשיבה לבקשה לסילוק על הסף, טענה כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד מעביד, וזאת בהתבסס הן על הסכמות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בהסכם ההתקשרות שנחתם בין הצדדים והן מתוך אופי מערכת היחסים שהתקיימה בפועל בין הצדדים.

בנוסף טענה ,כי לאור עילת התביעה החוזית והמבוססת על הפרת הסכם שביצעה המבקשתלטענתה, ומשום שלגישתה אין עסקינן בתביעה הנוגעת לזכויות סוציאליות של המבקשת, הרי שהדיון בתובענה מצוי בסמכותו של ביהמ"ש זה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה לסילוק על הסף ובתגובות הצדדים וכן בעיקרי הטיעון שהוגשו על ידי הצדדים בהתאם להחלטתי שניתנה בדיון מיום 26/11/13, סבורה אני כי במסגרת ההכרעה במחלוקות שבין הצדדים, נדרשת הכרעה בשאלת קיומם של יחסי עובד מעביד.שאלה זו הינה שאלה מהותית ויש בה כדי להשפיע על ההכרעה בדבר הפרתו של סעיף אי התחרות, הפרה עליה מבוססת תביעת המשיבה.

ברי כי הכרעה כי בין המבקשת והמשיבה אכן התקיימו יחסי עובד מעביד, תחייב בחינת תוקפה וחוקיותה של תניית אי תחרות, בהתאם להלכות שנקבעו בעניין זה.

אלא מאי, שסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, קובע מפורשות כי לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בשאלה בדבר עצם קיומם של יחסי עובד ומעביד.

גם טענת המשיבה שעילת התביעה הינה עילה חוזית שכן היא עוסקת בהפרת הסכם לא יכולה להישמע .לעניין זה אין לי אלא להפנות לפסק דינו של כב' השופט תאודור אור, רע"א 3662/92 בסון נ' טיולי תור שני בע"מ תק-על 92(3), 2751, שם דובר על הפרת חוזה שאירעה לאחר סיום ההתקשרות תוך ניצול ההתקשרות לצורך תחרות.

נסיבות המקרה שבפניי דומות למקרה שנדון בעניין בסון. שם נקבע כי גם במקרה של טענה להפרת חוזה לאחר תום תקופת ההתקשרות, תיבחן שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בפני בית הדין לעבודה, שלו הניסיון והמומחיות בכל הנוגע ליחסי עובד ומעביד.

מצינו אם כך כי במקרה בו מתעוררת מחלוקת של ממש בין הצדדים בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד ובלבד שעילת התביעה נובעת מהיחסים בין הצדדים, יועבר הדיון לבית הדין לעבודה (ראו: רע"א (ת"א) 36080-09-13 אלי יפרח נ' רוז נדל"ן והשקעות בע"מ, ניתן ביום 30/10/13 [פורסם בנבו]).

כאמור , אין חולק כי עילת התביעה שבפניי נובעת מהיחסים שבין הצדדים, שכן התביעה הוגשה בשל הפרת הסכם ההתקשרות שהסדיר את יחסי הצדדים וכלל תניית אי התחרות.

זאת ועוד .מעיון בכתבי הטענות, בבקשות ובתגובות להן, אני למדה כי המחלוקת בעניין קיומם של יחסי עובד ומעביד הינה מחלוקת של ממש, אשר הסמכות להכריע בה איננה של בית משפט זה, והיא נמצאת בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.

המשיבה ביקשה לחייב את המבקשת להפקיד ערובה בגובה 30% מהכנסותיה וזאת לאור סעיף 5.4 להסכם ההתקשרות שקובע כי במקרה שיקבע שיתקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, תפחת התמורה שלה תהא זכאית המבקשת בגין עבודתה לכדי 70% בלבד, ועל כן ייתכן ותידרש המבקשת להשיב לידי המשיבה, כ – 30% מהכנסותיה.

אני קובעת כי מאחר ובקשה זו כרוכה בהכרעה בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד, הרי שראוי שבית הדין לעבודה שלו הסמכות הייחודית ידון גם בבקשה זו.

לאור הכרעתי דלעיל אני מורה על העברת התובענה לדיון בבית הדין לעבודה וזאת לצורך הכרעה בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד.

המזכירות תעביר את התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בהתאם להחלטתי זו.